#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מעשר ראשון מותר באכילה לזרים?<br>ומ""ט דר""מ? ומדוע לא יתחייבו עליו מיתה וחומש?<br>ומה עבדי רבנן בהאי קרא?"	"לרבנן מותר לר""מ אסור. <br>ויליף לה מדכתיב אשר ירימו לה' תרומה, שהוקש לתרומה.<br>אבל למיתה כתיב ומתו בו, ובחומש כתיב יוסף עליו. למעט מעשר.<br>ורבנן דרשי דההיקש דמעשר לתרומה הוא לומר דכמו שתרומה טובלת, כך גם מעשר ראשון טובל."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבנן ס""ל דהיקש מעשר לתרומה בא לומר דמעשר טובל כתרומה.<br>מהיכן למד ר' יוסי דין זה?<br>ומ""ט לא סגי בקרא דר' יוסי?"	"דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך, וכתיב ואכלו בשעריך ושבעו, וג""ש דכי היכי דהתם במעשר עני, ה""נ לא תוכל לאכול במעשר עני שהוא טובל.<br>ואי מהתם הו""א דרק לאו בעלמא, קמ""ל היקש מעשר לתרומה דיש עליו מיתה. [ועתוס' מ""ט לא סגי בהיקש לבד]."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר במשנה דבת כהן המאורסת ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר. מ""ט לא תאכל במעשר, הרי ממ""נ היא או לויה או כהנת ואינה זרה? (2)<br>ומה הדין בנשואה?"	"א. הכוונה שהיא אינה נותנת רשות לתרום פירותיו של ארוס, בשונה מנשואה שנותנת רשות לתרום פירות של בעלה.<br>ב. הכוונה שאין חולקים לה בגורן, וה""ה נשואה, ונקט ארוסה אגב רישא."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נשואה יכולה לעשות שליח לתרום פירות של בעלה?<br>ומנ""ל? ואימא דקרא להתיר אכילה?"	"נותנת.<br>דכתיב ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתיכם.<br>ואין לומר דקרא להתיר לנשואה לאכול מעשר, דהשתא תרומה חמורה אוכלת כ""ש מעשר הקל. אלא ללמד שהיא עושה שליח לעשר פירות בעלה."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לת""ב בגמ' הא דבת כהן ללוי לא תאכל במעשר, היינו שלא יחלקו לה בגורן.<br>מה הטעמים שאין חולקים לאשה בגורן? והאם כאן שייכים שני הטעמים ומדוע?"	"א. משום ייחוד. וזה שייך גם כאן.<br>ב. משום שיתנו לה גם אחר שתתגרש ותהא זרה. וזה ל""ש כאן שהיא בת לוי. אך מ""מ לא חילקו בגזירה, וכמו שאסרו גם באשה בת כהן."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן דקדקו דדעת ר""מ דמעשר ראשון אסור לזרים? (2)"	"מהא דנקט ר""מ תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי, ומשמע שר""ל דכמו שתרומה אכילתה רק לכהן, כך גם מעשר.<br>וכן מהא דנקט ראב""ע לשון 'מתירו לכהן', משמע דר""מ איירי גם באיסור והיתר ולא בזכיית הממון."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למי הולך מעשר ראשון מעיקר דין התורה, לראב""ע ולר""ע?<br>ואיזה טעם הביאו תחילה לדברי ר""ע? ומה משיב ראב""ע?<br>ואיך דחה ר""ע את התשובה? ומה משיב ראב""ע?<br>ואיזה מעשה בגינה היה בזה?"	"לר""ע רק ללוי, דכתיב ואל הלויים תדבר. לראב""ע גם לכהנים, דבכ""ד מקומות נקראו כהנים לויים.<br>ואמר ר""ע דהכא כתיב ואכלתם אותו בכל מקום, וכהן אינו יכול לאכול בבית הקברות. וראב""ע דחה דקרא אתא למימר רק דלא בעי חומה, ואם יאכלנו בטומאת הגוף לא ילקה.<br>היתה גינה שנטל ממנה ראב""ע (שהיה כהן, דהיה עשירי לעזרא, רש""י), מעשר. והלך ר""ע והחזיר פתחה לבית הקברות. ואמר ראב""ע עקיבא בתרמילו ואנא חיי."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' טעמים נאמרו בס""ד לפרש מ""ט קנסו את הלויים במעשר?<br>ומה הקשו ע""ז?<br>ואיך נתפרש למסקנא?"	"א. משום שלא עלו בימי עזרא. ב. שיסמכו עליהם כהנים בימי טומאה.<br>והקשו דבכדי שיסמכו כהנים אין סיבה להפסיד את הלויים.<br>אלא לכו""ע הקנס שלא עלו. והמחלוקת אם הקנס לעניים, או גם לכהנים, דבימי טומאתן עניים נינהו."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למי הולך מעשר ראשון אחר הקנס שקנס עזרא את הלויים?<br>ומדוע סתם ר""ע את פתח הגינה לפני ראב""ע?"	"מחלוקת אם לעניים, או לכהנים שיסמכו ע""ז בימי טומאתם.<br>ולמ""ד דלעניים א""ש מה שסתם ר""ע בפניו, דס""ל דאינו לכהנים. <br>ולמ""ד לכהנים צ""ל דהכי קאמר ליה, יש לך ליטול בתורת קנס ולא בתורת עיקר הדין מעשר."	יבמות דף פו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממי היו מעמידים שוטרים מעיקרא?<br>ועכשיו?	מעיקרא רק מבני לוי.<br>והשתא רק מבני ישראל.	יבמות דף פו		
